פסק-דין בתיק ת"ק 11093-03-12

הרקע והצדדים

1.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 1,950 ש"ח, בשל ביצוע לקוי של הגבהה לזוג נעליים שלו, ולזוג נוסף של סנדלים שרכש מן הנתבעת.

2.         התובע מבהיר כי ההגבהה בוצעה באופן של הדבקת פס בגובה הנדרש, בצבע שחור, לאורך כל הסוליה של הנעל והסנדל, כאשר הסוליה המקורית הושחזה (כך לטענתו) ובמקומה הודבקה ההגבהה באופן שיוצר לטענתו מראה לא אסטתי של הנעל.

            התובע הוסיף וטען כי היתה ברשותו נעל שבה בוצעה ההגבהה בעבר, באופן נאה וראוי, בשיטה של הורדת הסוליה מהנעל, הוספת ההגבהה בצבע התואם את הנעל ו/או הסוליה והחזרת הסוליה למקומה. לדברי התובע ביקש להשאיר נעל זו כדוגמא אצל הנתבעת אך נענה כי אין צורך מאחר ו"הם יודעים את העבודה".

            התובע סירב להצעת הנתבעת לנסות לבצע שוב את ההגבהה באופן אסטתי, כאשר הובהר כי בכל מקרה לא ניתן יהיה לשחזר את הסוליה המקורית, ולטענתו הדבר נראה לעין והוא אינו מעוניין בנעל כזו הלוקה בפגם אסטתי ממשי.

3.         הנתבעת טוענת כי היא מוכנה גם כיום להשלים את העבודה, ואף להתאים את צבעי ההגבהה לצבעי הסוליה המקורית כולל לצבוע את ההגבהה בשני צבעים ככל שנדרש להתאמת הצבעים לצבע הנעליים. לטענת נציגת הנתבעת בדיון, העבודה בוצעה  בהתאם לשיקול לדעתו של הסנדלר, אשר שם בתחתית הסוליה חומר המונע החלקה ולא החזיר למקום את הסוליה המקורית. אין חולק כי הנתבעת אינה יכולה לשחזר כיום את תחתית הסוליה המקורית.

            לשאלת בית המשפט, ולאחר שנשאלה מספר פעמים, השיבה נציגת הנתבעת בדיון כי החלק התחתון של הסוליה הוא חסר חשיבות אסתטית בעיניה "מאחר ולא רואים אותו".

דיון והכרעה

4.         המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם היה על הנתבעת, מלכתחילה, לבצע את ההגבהה באופן שהסוליה כמו גם ההגבהה יתאימו אסטתית לצבעי הנעל ולנעל השנייה, ובאם יש לאפשר לנתבעת לבצע מחדש את ההגבהה תוך התאמת הצבעים, כאשר לא יבוצע שחזור שחלק התחתון של הסוליה, או שמא יש לקבל את עמדת התובע כי הפן האסטתי חשוב, לרבות בתחתית הסוליה, ולפיכך אין לאפשר לנתבעת לנסות לשפר את העבודה שבוצעה מאחר ואין באפשרותה לבצעה באופן מושלם.

5.         לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

            ראשית, התרשמות בית המשפט מהנעלים שהוצגו במהלך הדיון - הן הנעל שבוצעה בה הגבהה לפני פניית התובע לנתבעת, והן הנעל שבוצעה בה ההגבהה על ידי הנתבעת - מעלה כי קיים פער ניכר מהבחינה האסטתית בין שתי שיטות ביצוע ההגבהה (ניתן להבחין בכך גם בעיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה). אין ספק בעיני כי שמירת הסוליה המקורית והתאמת צבעי ההגבהה לצבעי הנעל היא מהותית לשמור על המראה של הנעל וכי האופן שבו בוצעה ההגבהה על ידי הנתבעת מבליטה באופן קיצוני את קיומה של ההגבהה.

אופן ביצוע העבודה על ידי הנתבעת - בהדבקת הגבהה של פס שחור ורחב בתחתית הנעל באופן הבולט מאד לעין - מלמדת על כך שהנתבעת כלל אינה מייחסת חשיבות לפן האסטתי של העבודה. לא נעלמה מעיני העובדה כי הנתבעת מוכנה לנסות לבצע את ההגבהה בשנית ולהתאים את הצבעים, אך לא די בכך.

שנית, לא מצאתי כל הנמקה בטענות הנתבעת לבחירת אופן ביצוע ההגבהה בלא שימור תחתית הסוליה המקורית. לא נטען כי הסוליה המקורית אינה מאפשרת משטח מונע החלקה וכי יש חובה להחליפה משיקולים מקצועיים. הסנדלר לא הובא לעדות ולא הוסברה ההחלטה לבצע את ההגבהה בלא לשמר את תחתית הסוליה כדי שתהיה התאמה לנעל האחרת. כמו כן לא נטען כי לא ניתן לבצע את ההגבהה בשיטה האחרת שהציג התובע, קרי, בהפרדת הסוליה מן הנעל, והחזרתה בתחתית ההגבהה.

שלישית, העובדה כי בידי התובע נעל ישנה ובה בוצעה ההגבהה בצורה האסטתית  תומכת בגירסתו כי הציג נעל זו בפני עובדי הנתבעת וביקש כי כך תבוצע גם ההגבהה שהזמין. התנהלות נציגת הנתבעת במהלך הדיון ואמירתה כי "לעולם, במשך 16 שנה שאני עצמאית אף אחד לא ביקש את הסוליה המקורית" מחזקת את תחושתי כי דבריו של התובע לפיהם נאמר לו על ידי עובדי הנתבעת כי הם "יודעים את העבודה" וכי אין צורך להשאיר את הנעל הישנה כדוגמא - נכונים הם. 

רביעית, אין ספק בעיני כי התובע סבור שגם לתחתית הסוליה "תפקיד" אסטתי חשוב וכי הוא אינו מוכן לקבל זוג נעליים אשר אינו נראה הולם. התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. אני מקבלת אתטענת התובע, כי במהלך הליכתו של אדם או ישיבתו כשרגליו אינן מונחות שתיהן על הרצפה - ניתן להבחין בתחתית הסוליה, וכן ניתן להבחין בחוסר התאמה בין שתי הנעליים ככל שלא תהיה תחתית דומה לסוליות שתי הנעליים.

הנזקים

6.         התובע צירף לכתב תביעתו הצעת מחיר לנעליים אורטופדיות וביצוע הגבהה, וכן חשבונית קבלה על סך של 600 ש"ח בלבד. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה חשבונית קבלה נוספת המתייחסת לעלות הסנדלים שרכש ממנה התובע, בסך של 450 ש"ח, והבהירה כי התשלום בסך 600 ש"ח  עבור ההגבהה מתייחסת לביצוע עבודה זו הן בנעל והן בסנדל.

התובע לא הציג כל אסמכתא לעלות הנעליים שרכש, אך הבהיר בכתב התביעה שרכש נעלים במחיר זול יותר מזה שהוצע לו על ידי הנתבעת. הנתבעת אינה מכחישה כי הנעליים הובאו על ידי התובע ולא נרכשו אצלה.

7.         בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי להחזר מלא של התשלומים ששילם לנתבעת בסך 1,050 ש"ח ובתוספת עלות נעליים אורטופדיות - על דרך האומדנא - בסך של 550 ש"ח, וסה"כ 1,600 ש"ח.